"מודל שדה התעופה™" מאמר #5: המטוס (20% השפעה) - המתודולוגיה היא כלי, לא דת

Shlomi Ozalvo
לפני 7 ימים
זמן קריאה 3 דקות

עודכן: לפני יום 1

"The Airport Model™" Article #5: The Aircraft — "מודל שדה התעופה™" - תפקיד פלטפורמת הביצוע (המטוס)

הקדמה: אל תנסו לחצות את האוקיינוס עם מסוק

בעולם התעופה, אף חברה לא תנסה להטיס 400 נוסעים מתל אביב לניו יורק באמצעות מסוק, ואף טייס לא ינסה לנחות על גג בניין עם בואינג 747. זה לא עניין של אמונה או דת; זה עניין של התאמה פונקציונלית. המטוס הוא הכלי שקובע את גבולות היכולת: את המהירות, את טווח הטיסה ואת כמות המטען שאפשר לשאת.

במאמר הראשון בסדרת "מודל שדה התעופה™", הצגנו את ארבעת הגורמים המכריעים לדליברי. אחרי שצירלנו לעומק את תפקיד הטייס (10%), הגיע הזמן לדבר על הכלי שלו: פלטפורמת הביצוע (המטוס) – המרכיב שמשפיע על 20% מהצלחת הפרויקט.

רבים טועים לחשוב שמנהל פרויקט מוכשר יכול "לנצח" כל כלי עבודה. המציאות היא שגם הטייס הטוב בעולם לא יכול להטיס כלי שלא תוכנן למשימה, או כלי שלוח המחוונים שלו שבור.

פלטפורמת הביצוע (המטוס) הוא מרכיב שאת ההשפעה שלו אנו מודדים ב- 20%. בניגוד לטייס, שהוא גורם אנושי המקבל החלטות, פלטפורמת הביצוע היא היישום התהליכי והכלים שמכתיבים את גבולות היכולת של הארגון. מטוס שלא תוכנן, נבחר או תוחזק נכון – לא יכול לטוס רחוק או עקבי.

1. המטוס: לא דת, אלא מערכת כלי עבודה

טעות ארגונית נפוצה היא להתייחס למתודולוגיה (כמו Agile או Waterfall) כאל "דת" או אידיאולוגיה קשיחה. המטוס הוא כלי. הוא אמצעי ליצירת דליברי עקבי, וצריך להיבחר ולהתאים בהתאם למטען (Scope), ליעד (Value) ולתנאי הטיסה (המורכבות והאי-ודאות).

הבהרת שכפול המטוס: כשל ביישום המקומי

יש לזכור: פלטפורמת הביצוע היא לא רק המתודולוגיה התיאורטית, אלא היישום שלה. אם הארגון מנהל 5 פרויקטים, יש 5 פלטפורמות ביצוע שונים – 5 רמות יישום ובשלות שונות של אותה מתודולוגיה. כשל בדליברי נובע מליקוי ביישום המקומי, ולכן אנו מדגישים את ה- היישום כגורם המשפיע על 20%.

פלטפורמת הביצוע מורכבת משלושה מרכיבים מרכזיים:

השלדה והמנוע (המתודולוגיה): האופן שבו הפרויקט מתוכנן, מנוהל ומבוצע
(Agile, Scrum, Waterfall, Hybrid).
לוח המחוונים (כלי הניהול): הכלים הטכנולוגיים (Jira, Asana, Monday) המשמשים לדיווח, שקיפות וניהול המשימות.
נהלי הטיסה (שגרות העבודה): ה-DNA של היום-יום – פגישות הסטטוס, תהליכי הבדיקות וסנכרון הצוותים.

2. שני כשלים קריטיים במערכת המטוס

כשלים אלו הם הסיבות הנפוצות ביותר לאי-עקביות בדליברי פרויקטים ומערערים את יכולת השליטה של הטייס:

א. כשל ההתאמה: שימוש בפלטפורמת ביצוע לא מותאמת

ארגונים רבים מאמצים מתודולוגיה אחת "כי כולם עושים את זה", ומאלצים את הטייסים שלהם להשתמש בה גם כאשר היא בלתי אפשרית:

התאמה למורכבות: פרויקטים בעלי תכולה מוגדרת היטב וסיכונים טכנולוגיים נמוכים (Waterfall) יסבלו מעיכובים והתעסקות מיותרת אם ינוהלו במתודולוגיה זריזה מדי (Agile).
התאמה לסביבה: ניסיון להפעיל מטוס רחב-גוף (Scale-Agile) כאשר רק צוותים קטנים ובודדים מעורבים, מביא לבזבוז עצום של מאמץ וזמן בפגישות ודיווחים מיותרים.

הפתרון: הארגון (שדה התעופה) חייב להגדיר תהליך בחירת מתודולוגיה המבוסס על סיווג הפרויקט (מורכבות, אי-ודאות, ערך), ולא על אופנה או כפייה.

ב. כשל התחזוקה: חלקי חילוף זולים ולוח מחוונים שבור

גם אם פלטפורמת הביצוע טובה (השלדה טובה), המתחזק העיקרי של המטוס הוא הכלים ושגרות העבודה:

כלי ניהול מנותקים: אם הדשבורד הניהולי לא מחובר למציאות בשטח, הטייס מטיס "על עיוור" וההנהלה מקבלת החלטות על בסיס פנטזיה.
שגרות עבודה שבורות: כשהפגישות הופכות ל"אירוע בירוקרטי" במקום לכלי לקבלת החלטות, הן הופכות לרעש מנוע שמפריע לריכוז. מנהל הפרויקט מקדיש את זמנו לאיסוף נתונים ידני ("כיבוי שריפות"), במקום לקבלת החלטות מושכלת.

הפתרון: אוטומיזציה ואימות נתונים. הטמעת שגרות של "ניקוי נתונים" ובניית אינטגרציות בין כלי הפיתוח לכלי הניהול, כך שלוח המחוונים ישקף נתוני אמת (Real-time) ללא תיווך אנושי מוטה. הכלים חייבים לשרת את הטייס, לא להכביד עליו. כשהכלים שבורים, מנהל הפרויקט מקדיש את זמנו לאיסוף והרכבת נתונים (כיבוי שריפות ידני), במקום לקבלת החלטות (הטסת המטוס).

אחריות שדה התעופה (הארגון) על התחזוקה

הטייס מפעיל את המטוס, אבל הארגון (שדה התעופה) אחראי לתחזוקה ולשדרוג. אחריות זו היא קריטית להבטחת עקביות הדליברי וכוללת:

בדיקת כשירות: תהליכים לוודא שהמתודולוגיה באמת עובדת ומספקת את הנתונים הנדרשים לניהול הפורטפוליו (לפני ובמהלך השימוש).
הדרכות ושדרוגים: השקעה בהדרכה שוטפת לטייסים ולצוות (צוותי פיתוח) על הכלים והמתודולוגיה – כדי שיידעו להשתמש נכון בטכנולוגיות חדשות.
התאמה למשתמשים (אימוץ): יש לטפל בחוסר התאמה ו/או התנגדויות. ללא ליווי צמוד וסקרים, כל ההשקעה בהטמעת כלי יכולה לרדת לטמיון.

אם הארגון לא משקיע בתחזוקת פלטפורמת הביצוע, המטוס מתיישן, הביצועים יורדים, ובסופו של דבר הטיסה הופכת למסוכנת.

3. סיכום: המטוס מחכה לאישור המראה

כדי לבנות דליברי חסין ורווחי, עליכם להפסיק להתייחס למתודולוגיה ולכלים כאל "גזירה משמיים". התייחסו לפלטפורמת הביצוע שלכם כאל נכס אסטרטגי שדורש תחזוקה מתמדת. מטוס מתוחזק היטב מאפשר לטייס להתרכז בדבר החשוב באמת: להביא את הפרויקט ליעדו בבטחה ובזמן.

הצעד הבא: להתמודד עם מזג האוויר הארגוני

במאמר הבא בסדרה, ננתח את תפקיד שדה התעופה (הארגון - 30% השפעה). נבחן כיצד התרבות הארגונית, המבנה המטריציוני וזמינות המשאבים מהווים את ה"אקו-סיסטם" שבו המטוסים שלכם פועלים – וכיצד הוא יכול להפוך לרוח גבית חזקה או לסופה שמשבשת הכל.