"מודל שדה התעופה™" מאמר #2: שרשרת התגובה של דליברי פרויקטים חושפת: 70% מהכישלון הוא מערכתי
- Shlomi Ozalvo
- 16 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 10 בינו׳
הקדמה: המיתוס של הטייס המצטיין
דמיינו שצוות חקירת תאונות מגיע לשדה התעופה (הארגון) שלכם. בשנה האחרונה, חמש טיסות (פרויקטים) התרסקו או נחתו באיחור דרמטי. לאחר חקירה יסודית של כל אירוע בנפרד, צוות החקירה מודיע: 'הטייסים (מנהלי הפרויקטים) היו מיומנים, הנהלים נשמרו, אבל יש בעיה קריטית שחוזרת על עצמה בכל חמש הטיסות: עומס יתר במגדל הפיקוח (פורטפוליו פרויקטים) ותרבות ארגונית שמשבשת פעילות שדה התעופה (הארגון).
האם תטפלו בחמשת הטייסים או תשנו את המערכת?
זו הבחירה שעומדת בפני כל ארגון. כל עוד אנו נתמקד בשיפור הביצועים האישיים של הטייסים (מנהלי הפרויקטים), נמשיך להתעלם מהנתון המכריע: 70% מכשל דליברי פרויקטים הוא כשל אסטרטגי ומערכתי.
משפט המפתח לניהול דליברי פרויקטים: התיעדוף הוא שומר הסף; בלעדיו, אתם יוצרים עומס יתר על היכולת, שוחקים את היעילות, ובסופו של דבר מחבלים בהוצאה לפועל.
מודל שדה התעופה™: שרשרת התגובה (The Chain Reaction)
רמות ההשפעה של כל מרכיב (40/30/20/10) אינן מבוססות על תיאוריה גרידא, אלא על פער ה"אסטרטגיה-ביצוע" הכשל המרכזי עליו מצביעים מחקרי PMI ו- Gartner. המודל מפריד בין Doing the Right Projects (בחירה אסטרטגית) לבין Doing Projects Right (ניהול טקטי יעיל).
המודל מגדיר קשר סיבתי ישיר: כל אלמנט בשרשרת מהווה את "תקרת הזכוכית" עבור זה שמתחתיו. כשל במעלה הזרם (Upstream) מייצר תגובת שרשרת בלתי נמנעת שפוגעת אנושות בביצוע במורד הזרם (Downstream).
הניתוח האנליטי: איך כשל במעלה הזרם מגביל את ההצלחה
1. מגדל הפיקוח (40%) – התיעדוף (Prioritization) ושומר הסף
התפקיד: ניהול פורטפוליו (PPM) ובקרת הלימה אסטרטגית. זהו הגורם המשפיע ביותר, הממוקד בבחירת הפרויקטים הנכונים. זהו המנגנון היחיד המבטיח שההשקעות מכוונות לערך אסטרטגי מקסימלי.
שרשרת התגובה: כאשר מגדל הפיקוח לקוי, הוא מאשר פרויקטים שגויים או מייצר עומס יתר על המערכת.
התוצאה: עומס היתר משתק באופן מיידי את יכולת התמיכה של הארגון. כשל ה-40% קובע מראש ששאר השרשרת תתנהל תחת "חוב ניהולי" כבד, שכן הארגון מוצף ואינו יכול לתמוך בביצוע בשל מחסור בחסות הנהלה פעילה ובסינרגיה.
2. שדה התעופה (30%) – היכולת הארגונית (Capability)
התפקיד: יצירת תשתית וסביבת ביצוע תומכת. מחקרים מראים כי חסות הנהלה פעילה לבדה היא המנבא החזק ביותר להצלחת דליברי.
שרשרת התגובה: כתוצאה מכשל התיעדוף, הארגון סובל מחוסר יציבות וממאמצי "כיבוי שריפות" כרוניים. נוצר "כשל מטריציוני" שבו המנהל אינו יכול לגייס משאבים בזמן או שההנהלה עוקפת את מגדל הפיקוח ומערערת את הסדר.
התוצאה: חוסר היציבות הופך כל מתודולוגיה (Agile או Waterfall) לחסרת תועלת. שום תהליך לא ישרוד כאשר הצוותים נאלצים לקפוץ בין משימות רבות מדי (High WIP).
3. המטוס (20%) – יעילות פלטפורמת הביצוע (Efficiency)
התפקיד: יציבות ושקיפות באמצעות ממשל ובשלות ניהולית. פלטפורמה זו פועלת ביעילות רק לאחר שהפרויקטים הנכונים נבחרו וקיבלו סביבה תומכת.
שרשרת התגובה: כאשר פלטפורמת הביצוע (המטוס) פגומה או פועלת בכאוס, היא כושלת באספקת נתונים מדויקים.
התוצאה: כשל במדידה ובביצוע. מגדל הפיקוח מקבל החלטות על בסיס נתונים שגויים, הממשל קורס, וניהול הפרויקטים מתבצע עם "לוח מחוונים שבור".
4. הטייס (10%) – ההוצאה לפועל (Execution)
התפקיד: מנהיגות טקטית, ניהול סיכונים וקבלת החלטות בשטח.
שרשרת התגובה: מנהל הפרויקט הוא גורם קריטי, אך השפעתו נבלמת על ידי 90% הכשלים המבניים שמעליו. הוא נאלץ לנווט בתוך כאוס מערכתי שמשבש את המידע והמשאבים שלו.
התוצאה: ניהול טקטי הישרדותי. השקעה ב-10% מהאלמנטים ללא טיפול בשרשרת שמעליהם מביאה לתועלת שולית הולכת ופוחתת.
השורה התחתונה: דליברי נכשל בגלל ה-70% המערכתיים
באיור שרשרת התגובה ניתן לראות בבירור: שלושת המרכיבים המערכתיים – PPM, ארגון ופלטפורמת ביצוע – מכריעים את גבולות ההצלחה. 70% מההצלחה נמצאים ביכולת הארגון לבחור ולתעדף פרויקטים וליצור סביבה תומכת.
אם אתם רוצים שיפור דליברי ממשי, הפסיקו להתמקד רק בהכשרת טייסים חדשים, והתחילו למסד אקו-סיסטם חסין המבוסס על תיעדוף נכון ויכולת ארגונית אמיתית.
Copyright © 2023 - Present PMx Evolution. All rights reserved.
